עורך דין רשלנות רפואית – חשיבות הסיוע המשפטי
רשלנות רפואית בהגדרתה היא סטייה מרמת הזהירות המקובלת מתן שירותים רפואיים סטייה אשר התוצאה שלה היא נזק (הפיך או בלתי הפיך) למטופל. במקרה כזה יכול המטופל או מי מטעמו לפנות אל עורך דין רשלנות רפואית, ובעזרתו להגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד המוסד הרפואי בו שהה המטופל באותה עת, כמו גם כנגד הרופא והצוות המטפלים עצמם. כמובן, שכל שהנזק למטופל חמור יותר כך מידת הרשלנות חריפה יותר, כך שאם התביעה מגיעה אל בין כותלי בית המשפט – גם סכום הפיצויים שיצטרכו המוסד ו/או הצוותים הרפואיים לשלם למטופל יהיה גבוה יותר.
דוגמאות לרשלנות רפואית
ככלל, כל נזק, ולו הקטן ביותר, אשר נגרם למטופל במהלך טיפול רפואי או לאחריו בשל רשלנות של הגורמים המטפלים – בהחלט יכול להיכלל תחת הקטגוריה "רשלנות רפואית". על מנת לסבר את האוזן נביא בפניכם מספר דוגמאות לרשלנות אפשרית:
- רשלנות בהיריון ובלידה – רופא אשר לא מאבחן מום בעובר בשל חוסר ביצוע בדיקות מסוימות או פענוח לקוי של בדיקות שבוצעו.
- רשלנות בניתוחים – תחת קטגוריה זאת יכולים להיכלל מעשים כמו ביצוע ניתוח למרות שהמטופל היה יכול להחלים גם בדרך אחרת שאינה פולשנית, פגיעה באיברים פנימיים שלא היו אמורים להימצא בטווח של אזור הניתוח והשארת חפצים בגוף המטופל, אבל גם חוסר יידוע או יידוע חלקי בהשלכות שיש לטיפול הרפואי (תופעות לוואי של תרופות, פגיעה באיברים פנימיים ועוד).
- רשלנות ברפואת שיניים – הרבה מאוד חיפושים אחר עורך דין רשלנות רפואית מתבצעים בגין התרשלות של הצוות הרפואי במהלך טיפולי שיניים. התרשלות כזאת יכולה להיות שימוש בחומרי הרדמה אשר המטופל רגיש אליהם, עקירת שן לא נכונה, עקירת שן ללא צורך, פגיעה בשרירי הפנים בגלל זריקת ההרדמה ועוד.
כיצד קובעים כי אכן מדובר ברשלנות?
על מנת לקבוע שגורם רפואי אכן התרשל בתפקידו, חשוב מאוד להיוועץ עם עורך דין רשלנות רפואית. אל פגישת הייעוץ יש לספר את פרטי המקרה לפרטי פרטים – בדיוק כפי שאתם זוכרים. על פי המידע שתתנו לעורך הדין, אם מדובר בעורך דין המתמחה בתחום – הוא יוכל להגיד לכם אם יש עילה לתביעה וכמה סיכויי הצלחה יש לתביעה שלכם. אם החלטתם להמשיך עם התביעה, יהיה עליהם לקבל חוות דעת רפואי מרופא אשר כתיבת חוות דעת רפואית. אם חוות דעת זו אכן תהיה תואמת את הטענות שלכם – תוכלו להגיש את התביעה. בהמשך תקבלו זימון לבית המשפט, ושם יצטרך חבר השופטים להחליט אם אכן היתה כאן רשלנות.
ברוב המקרים, לשופט אשר מנהל את הדיון על מנת לקבל את ההחלטה אין רקע רפואי, ולכן הוא מסתמך על שלושה מבחנים הקבועים בפקודת הנזיקין:
- חובת הזהירות – בדיקה האם ריחפה מעל המטופל סכנת פגיעה בגין הטיפול שהתבצע.
- הפרת חובת הזהירות – בהנחה כי התשובה למבחן הראשון היתה חיובית וכי אכן חלה על הגורם המטופל חובת זהירות, בודק חבר השופטים האם חלה הפרה של חובת הזהירות, היינו – האם הגורם המטפל לא היה מספיק זהיר. כך למשל, אם האבחון היה שגוי אם הטיפול היה שגוי או אם לא בוצעה בדיקה נוספת לפני שחרורו של המטופל – לא יהיה ספק כי חובת הזהירות הופרה.
- קשר ישיר בין הפרת חובת הזהירות ובין הנזק שנגרם למטופל – על מנת שעורך דין רשלנות רפואית יצליח להוכיח כי אכן היתה כאן רשלנות, עליו להוכיח קשר סיבתי ישיר בין הפרת חובת הזהירות לבין הנזק שנגרם למטופל. על מנת לקבוע האם היה קשר או לא, מסתייע השופט בחוות הדעת הרפואיות שהגישו שני הצדדים. כמובן שעל מנת לקבל הכרעה מסתייע השופט בכל המסמכים שהוגשו לו, אולם אם הפער בין שתי חוות הדעת גדול מאוד – הוא יפנה לרופא מומחה בתחום המדובר מטעם בית המשפט – אשר יסייע לו לקבל את ההחלטה. אם אכן נקבע כי יש קשר ישיר בין הפרת חובת הזהירות ובין הנזק – יקבע הרופא המומחה אם הרופא אכן היה יכול לצפות את הנזק שנגרם. אם כן – יפסוק השופט כי אכן היתה כאן רשלנות רפואית, וכי הרופא ו/או המוסד הרפואי חייב לפצות את התובע בפיצויים כספיים.
קביעת גובה הפיצויים
אם השופט אכן קבע כי היתה רשלנות בטיפול, כזאת אשר בגינה נגרמו הנזקים – השופט צריך לקבוע את גובה הפיצויים.
סכום זה ייקבע על ידי השופט על סמך הפרמטרים מסמכים שהגיש התובע, על סמך ההוצאות הרפואיות שהיו לו בגין הנזק שנגרם לו, על סמך מידת הכאבים והסבל שלו, על סמך ההפסדים שנגרמים לו בגין אובדן כושר עבודה ועוד.
על מנת לזכות בתביעה ולהשיג פיצויים בסכום הגבוה ביותר שאפשר, חשוב מאוד להיות מלווים על ידי עורך דין רשלנות רפואית מנוסה. עורך דין כזה יוכל לספק ייעוץ מקצועי כבר מהשלב ההתחלתי, ואם יחליט כי יש כאן עילה לתביעה – ילווה את התובע לאורך כל הדרך ייצג אותו בבית המשפט וידאג להשיג עבורו את הפיצויים הגבוהים ביותר שאפשר.
לחצו כאן לייעוץ מעורך דין רשלנות רפואית דותן לינדנברג
